מורה לקראטה הוא איש חינוך.

כמורה לקראטה אני עוסק בסוג של הוראה מתקנת. בחיי. אני לא מדבר על הילדים שאני מאמן (ושלהם הקדשתי פוסט נפרד בנושא), אני מדבר על עשרות המבוגרים שיש לי הכבוד ללמד קראטה אמיתי. שם זו לגמרי הוראה מתקנת. מתקנת את מה שהחינוך הקונבנציונלי השמיד או השמיט.

1924581_695101093876164_1930827928_n

היו כנים עם עצמכם: האם אתם 'מחונכים' מספיק? האם יש בכם את המשמעת העצמית הנחוצה כדי להגשים את שאיפותיכם? בין אם זו ירידה במשקל, גמילה מעישון או מציאת התעוזה שבלקום ולהתגרש מבני זוג מרעילים, האם יש בכם את הקשיחות, האומץ והנחישות לקום ולעשות משהו קשה באמת?

לא…

כלומר, אם נודה בזה באמת אז.. לא.

וגם אם כן – מדובר פעמים רבות בקשיחות מתפוצצת, כזאת שמקימה אותנו פתאום על הרגליים ונוטשת אותנו תוך זמן קצר כשההתלהבות והמיקוד הראשוניים שוקעים…

ביצים גדולות והכל זה נחמד אבל לא מספיק. עבור המישורים המשמימים שעלינו לצלוח במטרה להשיג כל יעד שווה בחיים אנו זקוקים לאוצרות הנפש שהיפנים מסכמים במילה נינטאי: התמדה. סבלנות. Nintai.

 נינטאי: סבלנות, סיבולת, התמדה.

נינטאי: סבלנות, סיבולת, התמדה.

עכשיו, נניח שילד בן שנתיים בא ושואל אתכם:

סליחה? אפשר לדעת בבקשה איפה לומדים כאן משמעת עצמית? נחישות? קשיחות? התמדה? סבלנות?

אוקיי, מה אתם עונים לילד הזה? אולי תשובה מתחמקת כמו

"אל תדאג החיים כבר ילמדו אותך" (בלוויית חיוך נבזי שאתם לא באמת מתאמצים להסתיר).

או שתגידו לו

"אבא ואמא ילמדו אותך, אל תדאג!"

אבל הוא צריך  לדאוג כי אמא מכורה למתוק, אבא מתעלם מיתר לחץ הדם שלו, ושניהם מאבדים את עשתונותיהם חדשות לבקרים.

אז מה עונים לו לנודניק הזה?

אה! נזכרתם. משרד החינוך!

בטח, משרד החינוך.

הגננת, כן, המחנכת שמתה לראות את הילד שלכם (שמפריע כי הוא ילד רק שהיום כולם מומחים להפרעות קשב וריכוז) על ריטלין, כן, המנהלת המפחידה, המורה להתעמלות, ברור, כן, בטח.

והשנים חולפות. והילד עובר גן, יסודי, תיכון, צבא, אוניברסיטה, והנה עכשיו הוא אתם.

מרגישים קשוחים? מרגישים נחושים? זורחים מרוב עוצמה פנימית? רגע… לאן בדיוק נדחקו הערכים האלה במרוצת השנים?

מי היה הגאון שהחליט שמתימטיקה יותר חשובה מיחסי אנוש, שגיאוגרפיה יותר חשובה ממדיטציה?

התשובה היא שאף אחד לא נוגע בדברים החשובים באמת כשמדובר בלחנך את נפשותינו הסוררות, פרט, אולי, למערכת הדתית. אבל עבור החילוניים שבינינו – ואני אשמח לשמוע תיקונים והערות לדבריי –  יש חלל גדול בכל מה שקשור לנוכחותם של מורים רבי חסד בחיינו. רבים מאיתנו פגשו מורים נלעגים, מרירים או אימפוטנטים. מעטים מאתנו למדו משהו עמוק ממוריהם לספרות, צרפתית ואורגן. כי גם רבים ממורינו שבויים באותו חלל, באותו ריק ערכי.

עכשיו אנחנו ההורים, אנחנו המורים. מה יהיה?

לכו ללמוד קראטה!

הגנה עצמית? סיבה טובה. אימון כושר? בהחלט! קהילה חברתית להפגת הבדידות? בוודאי. פורקן לחצים ואגרסיות? אלא מה! אבל קודם כל. קודם כל. חינוך.

1004967_689225641130376_24382928_n

גם אם אתם בני עשרים, שלושים, ארבעים או שישים; ובטח אם אתם אומרים "אותי לא צריך לחנך!" – אתם זקוקים לדמות שתוביל אתכם. תפקח את עיניכם. תעזור לכם להתגבר על הפחדים והשריטות שלכם. דמות שתחצוב מתוככם את גרסת העל שלכם, כפי שידידי, אומן הלחימה והמנטור איתי סלע אוהב לומר. והדמות הזאת מתקיימת בדמותו של הסנסאי, המורה לקראטה. וזו צריכה להיות הסיבה הראשונה לבוא וללמוד. כדי שהריק הערכי יתמלא בתוכן מואר. כדי שמשמעת עצמית, קור רוח והתמדה יהיו מנת חלקכם, כדי שתבואו מצויידים ומיומנים אל האתגר הפראי הזה שנקרא: Your Life.

זו לא בושה להודות שיש לנו לאן לצמוח, שיש לנו עוד מה לעשות כאן. זו לא בושה להבין שבלי מורה, הדרך הזאת כמעט בלתי אפשרית. לי יש מורה. למורה שלי יש מורה. לתלמידים שלי יש מורה. ולך?

מאת

Ori Elishar

יליד 73 אבא של זיו ורומי מטפל ומורה לרפואה סינית ושיאצו לוחם ומורה לקראטה ווייצ'י ריו, דאן 3, שידואין. מטפל ברמת השרון בעל מכון הקראטה Ori Dojo בגבעתיים

2 תגובות בנושא ״מורה לקראטה הוא איש חינוך."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s